אחד האתגרים הגדולים בתכנון הבית הייתה המחשבה על איך לייצר בית אחד, שיהווה שלם לאורך זמן, אבל בעת הצורך, כאשר יוחלט לחלקו - יוכל לקבל זהות שונה לכל אגף על מנת לייחד ולהדגיש את מהות החלוקה.
חזית הכניסה- חזית צידית- הדגשת האגפים על ידי שינוי חומריות ופרופורציה
הכלי הראשון שעמד לראשותנו, מלבד החלוקה בתכנית(שאינה משתקפת כלפי חוץ) היה השימוש בחומריות שונה אשר משלימה אחת את השניה וויזואלית. האגף הקידמי - זה הנמצא קרוב לרחוב, יבנה מחומרים קלים, מודרנים, מתוך מחשבה כי אגף זה מהווה את הקשר לרחוב ולחיי היום יום. אגף זה יחופה פאנלים קלים עשויים פח בגוון אדמת החמרה - אדמת השרון. האגף האחורי של המבנה, זה המקשר את הבית לחצר הפרטית ולנופי השרון יחופה אבן לקט פראית ומקומית כחלק מהקשר של הבית לטבע ולמקומיות.
ישראל, כמדינה צעירה עוד מגבשת אסטיקה מקומית, כזו המאפשרת לה להתנסות בחומרי גלם מקומיים מדהימים, אז החלטנו לנצל את זה לטובת הבית.
מבט אל עבר חזית הרחוב
בפנים הבית ישנה זרימה מלאה בין שני האגפים (עד שתהיה החלטה להפריד) יחד עם זאת יצרנו לכל אגף חצר פרטית משלו, חצר הפונה לכיוון אחר לשמירה על פרטיות. החצרות נראות ספק פתוחות ספק סגורות אבל שני אגפי הבית עוטפים ומגנים עליהן כך שהן נותנות תחושת הגנה, פרטיות ובטחון לשוהים בהן.
מבט אל עבר החזית האחורית - אגף המחבר את הבית לטבע
הבית הינו בית צנוע, כזה המנסה לצמצם נוכחות בייחוד לכיוון הדרך הגישה הראשית. חלקו הקידמי נמוך יחסית ואטום כלפי הדרך ואינו מגלה את העושר הרב הקיים בתוך הבית .רב פתחי האור ואף הכניסה של הבית פונים פנימה ונמצאים בחזיתות הצד כדי לאפשר לבני הבית חשיפה מינימלית כלפי חוץ והתבוננות פנימה מטאפורית ומעשית.
במרכז הבית, במקום בו מיועדת להיות ההפרדה בין האגפים בעת הצורך, יצרנו פינה שקטה וחבויה כזו ששום פתח לא צופה אליה. זוהי פינת שקט וזן להרהור ומחשבה וגם לבריחה מהמולת הבית.
חזית קידמית - צנועה המסתירה את העושר החבוי בתוך הבית
תגובות